Vayedaber

הלכה: הָֽיְתָה מְכוּסָּה בִלְבָנִים וכו'. מַתְנִיתִין בְּשֶׁאֵינָן נָאִין לָהּ. אֲבָל אִם הָיוּ נָאִין לָהּ לא בְדָא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

סאות הרבה. כלומר מידות הרבה:

גמ' בסאסאה. בשלחה תריבנה כתיב ודרשינן בסאה סאה באותה סאה עצמה כשאתה משלחה לאבדון תריבנה:

אין לי אלא סאה. עבירה גדולה:

תרקב. חצי סאה תרי וקב דהיינו ג' קבין:

תומן ואוכלא. משקלות קטנות הם כלומר שאף עבירות קטנות נפרעין ממנו:

אחת לאחת. אפי' אותן שאינם של מידה אלא קטנות מאד נפרעין ממנו:

למצוא חשבון. דריש לה על העונש דבמעט מעט שנפרעין הימנו החשבון מתמצה כדמסיק בנוהג שבעולם כו' וכעין דאמר בבבלי ערבי פסחים עשיר בשורו כו':

דבר אחר אחת מתארעה. מתעורר ומצטרף ועל העבירו' קאי שהעבירות קטנות מצטרפות והחשבון מתמצה ואז נפרעין ממנו וכן דריש לה בבלי הכא וכדפרש''י שם:

עד אחת. אפילו עבירה קלה אין מוותרין:

גמ' מתניתא. דקתני היתה מכוסה בלבנים מכסה בשחורים בשאין השחורים נאין לה:

לא בדא. לא כן הוא דלא תתכסה אלא בבגדים מכוערי' והכי אמר בבבלי שם:

משנה: הָֽיְתָה מְכוּסָּה בִלְבָנִים מְכַסָּהּ בִּשְׁחוֹרִים. הָיוּ עָלֶיהָ כְלֵי זָהָב וְקַטֶלָּיוֹת נְזָמִים וְטַבָּעוֹת מַעֲבִירָם מִמֶּנָּהּ כְּדֵי לְנַוְולָהּ וְאַחַר כָּךְ מֵבִיא 6b חֶבֶל מִצְרִי וְקוֹשְׁרוּ מִמַּעֲלָה מִדַּדֶּיהָ וְכָל הָרוֹצֶה לִרְאוֹת בָּא וְרוֹאֶה חוּץ מֵעֲבָדֶיהָ וְשִׁפְחוֹתֶיהָ מִפְּנֵי שֶׁלִּיבָּהּ גַּס בָּהֶן. וְכָל הַנָּשִׁים מוּתָּרוֹת לִרְאוֹתָהּ שֶׁנֶּאֱמַר וְנִוַּסְּרוּ כָּל הַנָּשִׁים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה כְּזִמַּתְכֶינָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

המקום גלה עליה. שכהן מעמידה על שער נקנור ומראה קלונה לכל:

בירך התחילה כו'. בדרך תשמיש הירך נהנה בתחילה בקירוב בשר:

לפיכך תלקה הירך תחילה. לקלל אותה דכתיב בתת ה' את ירכך נופלת ואת בטנך צבה כדמפרש בגמ':

ושאר כל הגוף לא פלט. שאר איברי הגוף אינם פליטים מן החולי ואע''פ שלא הוזכרו במקרא אלא בטן וירך:

מתני' המקום נוולה. שמגלה כהן את ראשה ומבזה אותה:

היא גלתה את עצמה. ישבה בפרשת דרכים וגלתה עצמה לנואף:

מתני' קטליות. ענקים שמשימין סביב הצואר ומפני שהאשה חונקת עצמה בהן כדי שיתראה בעלת בשר נקראו קטליות:

מעבירן ממנה. בבבלי מפרש דלא תימא שיניחו לה הנזמים והטבעות אחר שקרעו בגדיה דיותר גנאי הוא לה כמו האדם הערום ומנעלי' ברגליו קמ''ל דלא:

חבל מצרי. מפ' טעמא בגמרא:

וכל הרוצה לראות. בבבלי מפרש דדוק' באנשים רשות הוא ולא חובה אבל בנשים חובה על כל המצויות שם לבא ולראות ודקתני בסיפא כל הנשים מותרות חייבות קאמר כדכתיב ונוסרו. מפני שלבה גס בהן. כשאדם רואה בני ביתו דעתו מתגברת עליו וחיישינן דלא תודה ואנו מבקשים דתודה שלא ימחה שם הקודש על המים:

וקושרו למעלה מדדי'. כדי שלא יפלו בגדיה ותשאר ערומה:

מֵבִיא חֶבֶל מִצְרִי. וְלָמָּה חֶבֶל מִצְרִי. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. לְפִי שֶׁעָשָׂת כְּמַעֲשֶׂה מִצְרַיִם. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי. חֶבֶל הַמִּצְרִי מְעַכֵּב. כְּפִיפָה מִצְרִית מְעַכֶּבֶת. מִשֶּׁל מִי הֵן בָּאִין. ייָבֹא כַּיי דָמַר רִבִּי. דְּרִבִּי אָמַר. אֲמַת הַמַּיִם וְחוֹמַת הָעִיר וּמִגְדְּלוֹתֶיהָ וְכָל צוֹרְכֵי הָעִיר בָּאִין מִשְּׁיֵרֵי הַלִּשְׁכָּה. וְהָכָא כֵן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כשם שיש דיעות במאכל ובמשתה. יש אדם שהוא איסטניס וקץ במאכל מחמת מיאוס מועט ויש אדם שאינו איסטניס כל כך ויש שאינו איסטניס כלל כך יש דיעות באנשים חלוקות לענין פריצות יש שמקפיד על פריצות מועט ויש שאינו מקפיד כל כך ויש שאינו מקפיד כלל:

שפורח זבוב כו'. כלומר אפילו לא ראה שום פריצות אלא כפריחת הזבוב בעלמא מקפיד וזהו חלק רע כו' ובבבלי שלהי גיטין לא גריס לה להאי חלוקה:

ומניחו כמות שהוא. ואינו שותהו:

נהיגין. וכי כך היו נוהגין אבותיך שמדה שאינה הוגנת היא דמתוך כך איבה נכנסת ביניהם ומזנה תחתיו:

לפי שעשת כמעשה מצרים. שהיו שטופין בזימה:

חבל מצרי מעכב. אם מעכב הוא או לא דאם אין חבל מצרי קושרין בגדיה בדבר אחר וכן נמי בעי בכפיפה מצרית דתנינן לקמן בריש פ''ב אם מעכבת היא ולא איפשיטא ובבבלי פשיט לה דאין חבל מצרי מעכב:

משל מי הן באין. חבל מצרי כו' משל ציבור או משירי הלשכה:

ייבא כהאי דאמר רבי. בפ''ד דשקלים דתנן שם אמת המים העוברת בעזרה כו' באין משירי הלשכה ממה שנשתייר בלשכה אחר הפרשת התרומות והכא נמי כן דכשאר צרכי העיר הן וכן פסק הרמב''ם ז''ל פ''ג מהל' סוטה הל' י''ב:

משנה: בְּמִידָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ הִיא קִישְּׁטָה אֶת עַצְמָהּ לָעֲבֵירָה וְהַמָּקוֹם נִיוְולָהּ. הִיא גִילְּתָהּ אֶת עַצְמָהּ לָעֲבֵירָה הַמָּקוֹם גִּילָּה עָלֶיהָ. הַיָּרֵךְ הִתְחִילָה בָּעֲבֵירָה תְחִילָּה וְאַחַר כָּךְ הַבֶּטֶן לְפִיכָךְ תִּלְקֶה הַיָּרֵךְ תְּחִילָּה וְאַחַר כָּךְ הַבֶּטֶן. וּשְׁאָר הַגּוּף לֹא פָלֵט.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

המקום גלה עליה. שכהן מעמידה על שער נקנור ומראה קלונה לכל:

בירך התחילה כו'. בדרך תשמיש הירך נהנה בתחילה בקירוב בשר:

לפיכך תלקה הירך תחילה. לקלל אותה דכתיב בתת ה' את ירכך נופלת ואת בטנך צבה כדמפרש בגמ':

ושאר כל הגוף לא פלט. שאר איברי הגוף אינם פליטים מן החולי ואע''פ שלא הוזכרו במקרא אלא בטן וירך:

מתני' המקום נוולה. שמגלה כהן את ראשה ומבזה אותה:

היא גלתה את עצמה. ישבה בפרשת דרכים וגלתה עצמה לנואף:

מתני' קטליות. ענקים שמשימין סביב הצואר ומפני שהאשה חונקת עצמה בהן כדי שיתראה בעלת בשר נקראו קטליות:

חבל מצרי. מפ' טעמא בגמרא:

וקושרו למעלה מדדי'. כדי שלא יפלו בגדיה ותשאר ערומה:

הלכה: בְּמִידָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ כול'. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר. בְּמִידָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ. מַאי טַעֲמָא. בְּסַאסְּאָה. בִּסְאָה סְאָה. אֵין לִי אֶלָּא סְאָה. מְנַיִין לְרַבּוֹת תֶּרְקָב וַחֲצִי תֶּרְקָב וַחֲצִי קַב וְרוֹבַע וְתוֹמָן וַחֲצִי תוּמָּן וְאוּכְלָא. תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי כָל סְאוֹן סוֹאֵן בְּרַעַשׁ. רִיבָּה כָּאן סְאוֹת הַרְבֶּה. אֵין לִי אֶלָּא דָבָר שֶׁהוּא שֶׁלְּמִידָּה. מְנַיִן לִפְרוּטוֹת קְטַנּוֹת שֶׁהֵן מִצְטָֽרְפוֹת לְחֶשְׁבּוֹן מְרוּבֶּה. תַּלמוּד לוֹמַר אַחַת לְאַחַת לִמְצוֹא חֶשְׁבּוֹן. בְּנוֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם נִכְשַׁל בָּעֲבֵירָה שֶׁחַייָבִין עָלָיו מִיתָה בִידֵי שָׁמַיִם. מֵת שׁוֹרוֹ אָֽבְדָה תַרְנְגוֹלָתוֹ נִשְׁבְּרָה צְלוּחִיתוֹ נִכְשַׁל בְּאֶצְבָּעוֹ. וְהַחֶשְׁבּוֹן מִתְמַצֶּה. דָּבָר אַחֵר. אַחַת מִתְאָֽרְעֶה לְאַחַת וְהַחֶשְׁבּוֹן מִתְמַצֶּה. וְכַמָּה הוּא מִיצּוּי חֶשְׁבּוֹן. עַד אַחַת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

סאות הרבה. כלומר מידות הרבה:

גמ' בסאסאה. בשלחה תריבנה כתיב ודרשינן בסאה סאה באותה סאה עצמה כשאתה משלחה לאבדון תריבנה:

אין לי אלא סאה. עבירה גדולה:

תרקב. חצי סאה תרי וקב דהיינו ג' קבין:

תומן ואוכלא. משקלות קטנות הם כלומר שאף עבירות קטנות נפרעין ממנו:

אחת לאחת. אפי' אותן שאינם של מידה אלא קטנות מאד נפרעין ממנו:

עד אחת. אפילו עבירה קלה אין מוותרין:

גמ' מתניתא. דקתני היתה מכוסה בלבנים מכסה בשחורים בשאין השחורים נאין לה:

לא בדא. לא כן הוא דלא תתכסה אלא בבגדים מכוערי' והכי אמר בבבלי שם:

תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר. כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ דֵּיעוֹת בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה כֵּן יֵשׁ דֵּיעוֹת בָּאֲנָשִׁים. יֵשׁ לְךָ אָדָם זְבוּב נוֹפֵל לְתוֹךְ כּוֹסוֹ וְהוּא נוֹטְלוֹ וְזוֹרְקוֹ וְשׁוֹתֵהוּ. זֶה כִּשְׁאָר כָּל הָאָדָם שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת אִשְׁתּוֹ מְדַבֶּרֶת עַם שְׁכֵינֶיהָ וְעִם קְרוֹבֶיהָ. אוֹ יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁפּוֹרֵחַ זְבוּב עַל גַּבֵּי כוֹסוֹ וְהוּא נוֹטְלוֹ וְשׁוֹפְכוֹ וְאֵינוֹ טוֹעֲמוֹ. זֶה הוּא חֶלֶק רַע בָּאֲנָשִׁים שֶׁנָּתַן עֵינָו בָּהּ לְגָֽרְשָׁהּ. וְיֵשׁ לְךָ אָדָם זְבוּב שׁוֹכֵן עַל כּוֹסוֹ וְהוּא נוֹטְלוֹ וּמֵנִיחוֹ כְּמוֹת שֶׁהוּא. זֶה פַּפּוֹס בֶּן יְהוּדָה שֶׁנָּעַל אֶת הַדֶּלֶת בִּפְנֵי אִשְׁתּוֹ. אָֽמְרִין לֵיהּ. נְהִיגִין הֲווֹן אַבְהָתָךְ עָבְדִין כֵּן. יֵשׁ לְךָ אָדָם זְבוּב מֵת לְתוֹךְ כּוֹסוֹ וְהוּא נוֹטְלוֹ וּמוֹצְצוֹ וְשׁוֹתֵיהוּ. זֶה הָרָשָׁע שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת אִשְׁתּוֹ לִבָּהּ גַּס בָּעֲבָדֶיהָ לִבָּהּ גַּס בְּשִׁפְחוֹתֵיהָ וְהוּא מְצֻוֶּה עָלֶיהָ לְגָֽרְשָׁהּ. שֶׁנֶּאֱמַר וְיָֽצְאָה מִבֵּיתוֹ וְהָֽלְכָה וְהָֽיְתָה לְאִישׁ אַחֵר. הַכָּתוּב קְרָאוֹ אַחֵר שֶׁאֵינוֹ בֶן זוּג שֶׁלָּרִאשׁוֹן. שֶׁהוּא הוֹצִיא אֶת אִשְתּוֹ מִשּׁוּם עֶרְוָה וַהֲלָהּ נִכְשַׁל בָּהּ. אִם זָכָה הוּא לַשָּׁמִים הֲרֵי הוּא מְגָֽרְשָׁהּ. וְאִם לָאו סוֹף שֶׁהִיא קוֹבְרָתוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר אוֹ כִי יָמוּת הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן. רָאוּי הָיָה זֶה לְמִיתָה שֶׁהָאִשָּׁה הַזֹּאת הִכְנִיס לְתוֹךְ בֵּיתוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ומניחו כמות שהוא. ואינו שותהו:

נהיגין. וכי כך היו נוהגין אבותיך שמדה שאינה הוגנת היא דמתוך כך איבה נכנסת ביניהם ומזנה תחתיו:

לפי שעשת כמעשה מצרים. שהיו שטופין בזימה:

משל מי הן באין. חבל מצרי כו' משל ציבור או משירי הלשכה:

כְּתִיב וַיָּבוֹאוּ עַד כַּרְמֵי תִמְנָתָה. אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ אָבִיו וְאִמּוֹ מַרְאִין לוֹ כַּרְמֵי תִמְנָתָה זְרוּעִים כִּלְאַיִם וְאוֹמְרִים לוֹ. בְּנִי. כְּשֵׁם שֶׁכַּרְמֵיהֶן זְרוּעִין כִּלְאַיִם. כָּךְ בְּנוֹתֵיהֶם זְרוּעוֹת כִּלְאַיִם. וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָֽדְעוּ כִּי מֵיי֨ הִיא כִּי תֹאָנָה הוּא מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. בְּשִׁבְעָה מְקוֹמוֹת כְּתִיב לֹא תִּתְחַתֵּן בָּם. אָמַר רִבִּי אָבִין. לֶאֱסוֹר שִׁבְעָה עַמָּמִין. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. אָמַר רִבִּי יִצְחָק אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מראין לו כרמי תמנתה זרועין כלאים. מכרמי קדייק דהוה לי' לכתוב ויבאו עד תמנתה. בשבעה מקומות כתיב לא תתחתן. לאו דוקא לא תתחתן קאמר אלא איסור נשואי נשים נכריות:

ואת אמר הכין. כי מה' הוא בתמיה:

אם ללצים הוא יליץ. כתיב דבדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו:

פורשים מן המזנה כו'. כלומר שפורשין ממנה שלא לישא אותה ואין פורשין מבתה כדאמרי' ישא אדם בת דומה ואל ישא דומה וכדמסיק ואתייא כו':

כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן תִּמְנָתָה. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר הִנֵּה חָמִיךְ עוֹלֶה תִמְנָתָה. רַב אָמַר. שְׁתֵּי תִמְנִיּוֹת הָיוּ. אַחַת שֶׁלִּיהוּדָה וְאַחַת שֶׁלְּשִׁמְשׁוֹן. רִבִּי סִימוֹן אָמַר. תִּמְנָתָה אַחַת הִיא. וְלָמָּה כָתַב בָּהּ עֲלִייָה וִירִידָה. אֶלָּא שֶׁל יְהוּדָה עַל יְדֵי שֶׁהָֽיְתָה לְשׁוּם שָׁמַיִם. לְפִיכָךְ כָּתַב בָּהּ עֲלִייָה. וְשֶׁלְּשִׁמְשׁוֹן עַל יְדֵי שֶׁלֹּא הָֽיְתָה לְשֵׁם שָׁמַיִם כָּתַב בָּהּ יְרִידָה. אָמַר רִבִּי אַייְבוֹ בַּר נַגָּרִי. כְּגוֹן הָדָא בֵית מַעֲייֹן שֶׁיּוֹרְדִין בָּהּ מִפַּלַּטָּתָה וְעוֹלִין בָּהּ מִטִּיבֵּרִיָּה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ע''י שהיתה לשם שמים. דתמר נתכוונה לש''ש להקים ממנו זרע. ובבבלי אמר יהודה ע''י שנתעלה כו':

כגון הדא בית מעיין. שהיתה יושבת בשיפוע ההר ומפלטתא בראש ההר וטבריה בעמק:

הלכה: שִׁמְשׁוֹן הָלַךְ אַחַר עֵינָיו כול'. תַּנֵּי. רִבִּי אוֹמֵר. לְפִי שֶׁתְּחִילַּת קַלקָלָתוֹ בְּעַזָּה לְפִיכָךְ עוֹנְשׁוֹ בְּעַזָּה. וְהָֽכְתִיב וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן תִּמְנָתָה. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. דֶּרֶךְ נִישּׂוּאִין הָיוּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' לפי שתחילת קלקלתו בעזה. כדכתיב וילך שמשון עזתה וירא שם אשה זונה וגו':

והכתיב וירד שמשון תמנתה. וירא שם אשה מבנות פלשתים ומעשה דתמנת קודם לשל עזה:

דרך נשואין היו. אותה של תמנת ולא בא עליה בזנות ולא הוי ליה קילקול כולי האי:

משנה: שִׁמְשׁוֹן הָלַךְ אַחַר עֵינָיו לְפִיכָךְ נִיקְּרוּ פְלִשְׁתִּים אֶת עֵינָיו. אַבְשָׁלוֹם נִתְנַוֶוה בִשְׂעָרוֹ לְפִיכָךְ נִתְלָה בִשְׂעָרוֹ. לְפִי שֶׁבָּא עַל עֶשֶׂר פִּילַגְשֵׁי אָבִיו לְפִיכָךְ נִיתְּנוּ בוֹ עֶשֶׂר לוֹנְכִיּוֹת שֶׁנֶּאֱמַר וַיָּסוֹבּוּ עֲשָׂרָה נְעָרִים נוֹשְׂאֵי כְלֵי יוֹאָב. וּלְפִי שֶׁגָּנַב שָׁלֹשׁ גְּנֵיבוֹת לֵב אָבִיו וְלֵב בֵּית דִּין וְלֵב יִשְׂרָאֵל לְפִיכָךְ נִתְקְעוּ בוֹ שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּקַּח שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים בְּכַפּוֹ וַיִּתְקָעֵם בְּלֵב אַבְשָׁלוֹם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' שמשון הלך אחר עיניו. כדמפרש בגמרא:

לנביות. חניתות:

לב אביו ולב ב''ד כו'. כדיליף בגמ':

כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלִנְפִּיל יָרֵךְ. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר. וְצָֽבְתָה בִטְנָהּ וְנָֽפְלָה יְרֵיכָהּ. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר. בְּתֵת יי֨ אֶת יְרֵכֵךְ נוֹפֶלֶת וְאֶת בִּטְנֵךְ צָבָה. מִקְרָא אֶחָד מַכְרִיעַ שְׁנֵי מִקְרָאוֹת. אָמַר רִבִּי מָנָא. כָּאן לְמַעֲשֶׂה וְכָאן לְתַנָּייִן. אָמַר רִבִּי אָבִין. וַאֲפִילוּ תֵימַר. כָּן וְכָאן לְמַעֲשֶׂה כָּאן וְכָאן לְתַנָּאִין. לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלִנְפִּיל יָרֵךְ. לַבּוֹעֵל. וְצָֽבְתָה בִטְנָהּ וְנָֽפְלָה יְרֵיכָהּ. לָאִשָּׁה. הַדַּעַת מַכְרָעַת. יָרֵךְ הִתְחִילָה בָּעֲבֵירָה תְחִילָּה וְאַחַר כָּךְ הַבֶּטֶן. לְפִיכָךְ תִּלְקֶה הַיָּרֵךְ תְּחִילָּה וְאַחַר כָּךְ הַבֶּטֶן. וּשְׁאָר הַגּוּף לֹא פָלֵט. רִבִּי אָבָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי פַּפֵּי עֲבַד לָהּ אַפְטָרָה. מַה אִם מִידַּת הַפּוֹרְעָנוּת מְעוּטָה אֵבֶר אֶחָד לוֹקֶה וּשְׁאָר כָּל הָאֵבָרִים מַרְגִּישִׁין. מִידַּת הַטּוֹבָה הַמְרוּבָּה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מדת הטובה המרובה. אם זכה באחד מאבריו עאכ''ו שיתנו לו שכר בכל אבריו:

אפטרה. סילוק הדרשה כשהיו החכמים מתקבצין ונפטרין משם היו רגילין לדרוש בענין המקראות:

הדעת מכרעת. ר' אבין הוא דמסיק למילתיה למאי דאמר דקראי לאו דוקא וקרא יתירא איצטריך לבועל א''כ מ''ט אמרו במתני' תלקה הירך תחילה והילכך מפרש דהדעת מכרעת אמרו לפי שהתחילה הירך בעבירה תחילה ולא מדרש המקרא:

כאן למעשה. המים בודקין כי אורחייהו בטן ברישא והדר ירך. וכאן לתנאין. הא דכתיב בתת ה' את ירכך וגו' לתנאי דמתנה הכהן ומלייט לה לייט הירך ברישא והא דכתיב גם בקללה לצבות בטן ולנפיל ירך ההוא דמודע לה הכהן דיבדקו לבטן ברישא שלא להוציא לעז על מי המרים לומר אין פורענות זו על ידן וכן מפרק לה אביי בבבלי דף ט'. אמר ר' אבין. פליג עלה דאפי' תימא שניהם למעשה או לתנאי כלומר דקראי לאו דוקא וליכא קפידא בבדיקה זימנין הכי וזימנין הכי ולא קשיא דלפ''ז תרי קראי דכתיב בהו בטן ברישא למה לי דצריכי חד לבועל וחד לאשה:

מקרא אחד מכריע שני מקראות. קושיא היא כלומר היאך אנו מקיימין שני המקראות דכתיב בהו בטן ברישא והדר ירך:

שְׁמוּאֵל אָמַר. 7a פּוֹרְשִׁים מִן הַמְזַנָּה וְאֵין פּוֹרְשִין מִבֵּיתָהּ. וְאַתְייָא כָּיי דָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁזִּינְתָה הַוְולָדוֹת לַבַּעַל. מִפְּנֵי שֶׁרוֹב בְּעִילוֹת מִן הַבַּעַל.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ואת אמר הכין. כי מה' הוא בתמיה:

אם ללצים הוא יליץ. כתיב דבדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source